ברכות יוסף ניתנו ליעקב

שאל יעקב את המלאך הממונה על אבנים: 'לפי שאבן שוהם כנגד יוסף הצדיק ומשה רבנו שהביאו הברכה בעולם, מה תועיל לי הסגולה שבה?'

השיב לו המלאך הממונה על אבנים:

'אבן שוהם נותנת לך את ברכת ה' כשם שניתנה ליוסף'. כמו שכתוב (וישב לט ב) "ויברך ה' את בית המצרי ובגלל יוסף. ויהי ברכת יהוה בכלו אשר יש לו בבית ובשדה".

• יוצא 'שהם' בדילוגי תיבות בסדר יורד 14 12. וההפרש בין הדילוגים הוא 2 כנגד משה ויוסף הכלולים באבן שוהם.

מניין הדילוגים של אבן שוהם בפסוקים

מפני שהיתה השכינה שורה ביוסף, היתה בו החוכמה לעשות מלאכת הבית בהצלחה יתרה בהיותו אצל פוטיפר אדונו, והברכה שורה במעשה ידיו,

כן עתיד אתה יעקב שהברכה תחול בך מכוח הארת אבן שוהם להצליח בכל מלאכות השדה והבית אצל לבן אדונך.

שלאחר שביקש יעקב אבינו בסוף יד' שנות עבודתו אצל לבן, לעזוב את ביתו יחד עם נשותיו ובני ביתו, ענה לו לבן (ויצא ל כז) "אם נא מצאתי חן. בעיניך נחשתי ויברכני. יהוה בגללך"

• מניין הדילוגים של 'שהם' הוא בסדר יורד 20 18. וההפרש הוא 2 כנגד יוסף ומשה הנרמזים באבן שהם.

ידע לבן שכל הברכה ששרתה בשדותיו היתה מזכותו של יעקב, שבירך אותו יצחק (תולדות כז כח) "ויתן לך: האלֹהים משמני הארץ. ורֹב דגן ותירֹש".

• כאן יוצא 'שהם' בדילוג אותיות של 2 שהם יוסף ומשה, ואלו האותיות של הדילוג הן י מ תחילת יוסף משה!

אז ענה לו יעקב (ל ל) "כי מעט אשר, היה לך לפני" בתחילה היה לבן עני וחסר כל, ותבואתו הנמצאת לפניו היתה דלה, אך מרגע שנכנסו רגלי יעקב אצלו "ויפרֹץ לרֹבי ויברך ה' אותך, לרגלי" היו המים עולים מעצמם מן הבאר לרגליו של יעקב בדרך נס להשקות השדות להצמיח יבולה, עד שהתעשר לבן מהצלחתו של יעקב.

אך במשך שש השנים הנוספות הצליח יעקב בתנאי שהתנה עם לבן להרוויח את הצאן, וסוף שיצא ממנו בשלל גדול.