ראה יעקב אבינו בחלומו את אבן שבו בשלב חמישי בסולם האבנים.
שאל יעקב את המלאך הממונה על האבנים: 'אבן שבו מה סגולתה?'
השיב לו המלאך הממונה על האבנים: 'אבן שבו בעלת צבע כחול שנותן תקשורת טובה, שפע ופרנסה טובה'.
שאל יעקב את המלאך הממונה על אבנים: 'אבן שבו שנותן תקשורת טובה ופרנסה, מה יועיל לי הצבע הכחול שבו?'
השיב לו המלאך הממונה על אבנים:
עתיד אתה לעבוד ברחל ולאה יד' שנה אצל לבן הרמאי. ופרנסתך תהיה קשה ללא רווח כלל. ועוד שבע שנים עבור הצאן.
אם כן הצבע הכחול יסייע לך בתקשורת עם לבן, להיות עמו בבחינת (תהלים יח כז) "עם עקש תתפתל" כפי שנהג עמו לבן בעיקשות ורמאות.
כן יהיה יעקב יודע איך להתנהג עמו כנחש שמתפתל פעם לכאן ופעם לכאן. ובכך יינצל יעקב מגניבת ממונו שהיה נוהג עמו לבן בפרנסתו אצלו.
שבתחילה לא ידע יעקב שעתיד לבן להערים עליו בעבודת השדה ומלאכות הקשות תמורת אהבתו לרחל. חשב יעקב שיוכל להמלט מעורמתו של לבן הרמאי, בזה שפירט לו הסימנים אצל רחל.
שאמר יעקב ללבן (ויצא כט יח) "אעבדך שבעה שנים ברחלי בתך" ולא שיקח לו לבן רחל אחרת מן השוק "הקטנה" מבין שתי האחיות, ולא שיקרא ללאה בשם רחל.
וסוף שלא הועיל ליעקב כי כאשר חלפו שבע שנים, החליף לו לבן במרמה וגניבת הדעת בנישואיו את לאה במקום רחל, עד שהוצרך להתנות עמו עוד שבע שנים של עבודה קשה (ויצא כט כג) "ויהי בערב ויקחו את לאה בתו ויבאו אותה אליו" לעת החשיכה שלא ירגיש בה יעקב.
ובסוף יד' שנות העבודה, ביקש יעקב מלבן לעזוב אותו, כי רוצה הוא את הרווח לעצמו מכל עבודתו אשר יעבוד בשדות ואיך יפרנס בעצמו את בני משפחתו.
זה שהתלוננו רחל ולאה ליעקב אבינו (ויצא לא טו) "ויאכלו גם אכול את כספנו" לקח לבן אביהן לעצמו את דמי שכר עבודת יעקב בהן, ואיך ינהג כך אב לשתי בנותיו אשר לו.
לכן עשה יעקב עמו התנאי שכל העזים שיוולדו לו נקודים וטלואים וכן חום בכבשים, מכאן ולהבא יהיו שייכים לו.
אך בכל פעם היה לבן משנה לו התנאי כדי שיהיה לטובתו שיוכל לזכות בהן. לפיכך התחכם יעקב ועשה תחבולת המקלות לייחם הבהמות בשקתות המים כדי לעברם לפי הצבע שהתנה עמו בכל פעם.
אז הוצרך יעקב לצבע כחול של אבן שבו, להיות לו תקשורת טובה עם לבן בדרך של רמאות להנצל מתחבולותיו.
אלא שכל זה לא הועיל ליעקב, כי היה לבן בכל פעם גונב במרמה את הצאן מן העדר אשר ליעקב, ומוליך אותן לעדר שלו כדי לזכות בהן לעצמו.
אז שאל יעקב את המלאך הממונה על אבנים: 'והיכן מלאכים העולים ויורדים בשלב החמישי בסולם האבנים היכן שאבן שבו נמצאת?'
השיב לו המלאך הממונה על אבנים:
עתידים המלאכים העולים ויורדים בסולם האבנים להציל את הצאן אשר בעדר יעקב, בהיותו עקוד וטלוא כצבע אבן שבו המנוקדת.
שהיו המלאכים יורדים מן הרקיע בכל לילה ומוציאים הצאן הגנוב מן העדר אשר ללבן ומחזירים אותם אל עדרי יעקב, ואז עולים חזרה למעלה לרקיע העליון. ומכאן שתשוב אליך פרנסתך בשפע רב.
כמו שנאמר (ל מג) "ויפרוץ האיש מאד מאד. ויהי לו: צאן רבות" עד אשר קנה תמורתן "ושפחות ועבדים" לעשות מלאכתו בחרישת האדמה להצמיח פירות התבואה אשר בעבורם קנה "וגמלים וחמורים" לשאת מטען התבואה לשוק למכור בממון רב.
וכששמע יעקב אבינו דברי החוכמה על אבן שבו הכחולה, שעתידה ברכת ה' ופרנסה טובה לחול עליו, למרות שיהיה הולך ללבן הרמאי, המשיך לשלב השישי בסולם האבנים בחלומו.
