(בראשית ו ה) "ונח מצא חן בעיני ה" נח בהיפוך אותיות 'חן' מלמד שפיו ולבו היו שווים, שהיה נוח לבריות ומצא חן בעיניהם.
(נח ו ט) "אלה תולדות נח, נח האיש צדיק תמים יהיה בדורותיו… (ו יא) "ותשחת הארץ ולפני ה' ותמלאי הארץ חמס"
מלמד שעיקר האדם בחייו הוא מעשים טובים ויושרה. כל אדם הוא רוח חיים מהקב"ה. ואפשר להיות צדיק ע"י מעשים טובים, תפילה וכוח רצון לראות את הטוב בכל, ובכך להיות תמים עם ה'.
וכל הסביבה ראתה אותו צדיק, אלא שלא הועילו צדקותיו של נח מול בני הדור, כי סוף שלא למדו ממעשיו. ולכן נח נקרא צדיק תמים בדורו בלבד, ולא כאברהם שהיה נחשב צדיק בכל הדורות. כי לנח לא היתה היכולת להוכיח את בני הדור שיקשיבו לו להשיבם בתשובה, כפי שעשה אברהם בדורו שהיה מאכיל ומלמד אותם לברך את ה'.
נח חי בסביבה של בלבול, שאנשים היו מבולבלים מיצר הרע שהטעה אותם עבודה זרה ועוונות רבים, כן היו ראויים שיבלבל הקב"ה את העולם בשטיפת המבול.
כעס, שהיו כועסים אחד על השני בגלל עוול ומרמה שנהגו זה בזה, כן כעס הקב"ה על הדור לכלותם מן העולם.
וחמס, שהיו גוזלים אחד מהשני, כגון בשווקים שכל אחד היה לוקח לעצמו פרי לטעום ובכך כילו ממונו של המוכר, וכן היו נכנסים לשדות ולוקחים התבואה בלא רשות, כן גרמו לעצמם שיהיה הקב"ה גוזל חייהם ורכושם של כל בני האדם בעולם שלא ליהנות מהם עוד.
נח היה צדיק במחשבה, דיבור ומעשה. והמעשים והבקשות שלו מצאו חן בעיני הקב"ה, ולכן הקב"ה התגלה אליו וציווה לו לבנות את התיבה.
אנשי הדור מזלזלים בנח שבונה תיבה / ציורי תנ"ך © כל הזכויות שמורות לאהובה קליין
התיבה יש לה משמעות נוספת: גם האדם במחשבה, דיבור ומעשה בונה לו תיבה. אנו יוצרים תיבה בכל מעשה טוב שאנו עושים. כל עשייה ויצירה היא יפה ומוארת יותר ויותר עד שמאירה את כל הסביבה.
התיבה היא כסולם המידות. כמו שהמידות טובות בעולם הפנימי שלנו, ככה התיבה יפה (ו יד) "עשה לך תיבת עצי גופר קנים תעשה את התיבה" עשה לך נחת רוח בחיוך תבנה לך כיצרן עם הוראות את תיבת חייך, מדויקת עם מידות טובות, תובנות חכמות, וחוכמה ושכל, בעולם פנימי בנפש וגם בחוץ.
קודם תעשה מהבית שבחייך הפנימיים. הבית הפנימי נקרא "כלי" שמכיל את הנפש, הרוח, והנשמה כיחידה אחת.
הקב"ה למעשה ציווה לנח: צא החוצה כשאתה מואר ופתח פיך ב'לב' – ל"ב (32) נתיבות הלב, אלו הם נתיבי הלב של הצדיק.
החוכמה היא להיות אדם עם מידות טובות בבית עם האשה והמשפחה, ולצאת החוצה אל האור.
(ו יח) "והקימותי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך… זכר ונקבה יהיו" כשהאדם הולך עם ל"ב נתיבות הלב, והוא צדיק וישר בבית ובחוץ, אז הוא מקיים אתו את הברית ומביא את כל משפחתו אתו אל ביתו שהוא התיבה, ובכך:
א. מביא לברכת ה' להכפיל להם את הכל- בניו ובנותיו יקימו בית, שנרמז "זכר ונקבה יהיו" והמשפחה תגדל,
ב. ירבה את מלאכתו בשפע גם לזכר וגם לנקבה ברוחני ובגשמי.
וכן רמז הקב"ה לנח בציווי התיבה "ומכל החי מכל בשר שניים מכל תביא אל התבה" חשוב שתשלוט בחיות שמנהלים אותך שנמצאים בעולמך הפנימי- זה יצר הרע הנקרא חיה רעה.
(ו טז) "צוהר תעשה לתבה" הוא פתח בעליית הגג, והמשמעות השניה היא כפי שנאמר פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של עולם'
המילה מבול היא משורש של בלבול 'אל תהיה מבולבל בחייך אלא תשלוט על יצר הרע שלך שמבלבל אותך כמו מבול, ואל תתן לו להכנס אליך ולהשפיע, ובכך תשאר צדיק, גם כשלפעמים זה קשה' כי אחר החושך רואים את האור, ואחרי השחר רואים את הבוקר.
ולכן יש להסתכל אחרת על החיים, ולהבין שהאדם צריך חיבור עם הקב"ה בכל רגע ורגע. כמו אוויר שהאדם נושם, כך צריך להיות חיבור לקב"ה שהוא מלך העולם האחד והיחיד שברא ויצר את העולם עבורנו ואנחנו נמצא עמו חן וחסד לעשות עמנו.
פרשת ויצא במה זכה יצא יעקב? יצא מחרון אף (כח י) "ויצא יעקב מבאר שבע
פרשת וישלח יעקב שלח מלאכים לעשיו (בראשית לב ד) "וישלח יעקב מלאכים. לפניו אל עשו
פרשת שלח לך המרגלים ומלחמת יצר הרע מלחמת יצר הרע באדם החיים הם מלחמה. כל
פרשת מסעי מסעות ישראל כנגד מסעות האדם בחיים (במדבר לג א) "אלה מסעי ובני ישראל