מתי אחד נופל לאפס?

השתומם יעקב אבינו מהמספר אחד. ואז שאל את המלאך גבריאל:

'והרי מיום שחטא אדם הראשון ואכל עץ הדעת טוב ורע, ערבב הרע בטוב. ואם כן מהי מידת הפגם במספר אחד?'

השיב לו המלאך גבריאל: 'במספר אחד יש גאוות הלב לתת באדם, שאז חושב עצמו שמסוגל לבדו, ומתנשא בלבו על האחר. ומשם בא הכעס, מרירות והאשמה לחינם. ויהיה האדם סובר: 'אתה אשם, אתה לא עשית טוב'.

ואז עוד אומר בגאוותו וצדקתו: 'תעזבו אותי' ואינו רוצה לתקן עוד.

אז ראה יעקב אבינו את המלאכים שבסולם המספרים, מורידים את מספר אחד להיות נופלת לדרגה של מספר אפס. וזה כשם שנפל אדם הראשון מקומתו הזקופה של מספר אחד ונעשתה כפופה כמספר אפס.

ראה יעקב שעתידים בני האדם להיות סגורים במעגל האפס ולהשאר בטעותם, מתוך מחשבה שגויה בצדקת דרכם.

העלו המלאכים מספר אחד למקומו

לכן התפלל יעקב אבינו וביקש ישועה לתקן מידת הגאווה בעולם. ומיד ראה את מספר אפס דוחף חזרה את מספר אחד והמלאכים מעלים אותו למקומו הראוי לו בסולם המספרים.

וזה מכוח המנהיגות של מספר אחד, להיות האדם מתנהג באצילות כלפי האחר. שאז ייצא האדם מתוך מעגל האפס, ויהיה מקבל עצה טובה ושומע בקול אחרים.

שני צדדים למספר אחד

ומיד נזכר יעקב במה שאמרה לו רבקה אמנו שהיא אמו (תולדות כז ח) "ועתה בני שמע בקולי. לאשר אני מצוה אותך" לגנוב דעתו של יצחק אביו ולרמותו לגנוב הברכה, וזה כביכול פשע, אלא שיעקב בהיותו תם ונשמר מעורמה, היה צריך לבטל עצמו בפני רבקה אמו ולהאמין לה כי נביאה היתה ויודעת סתר עליון.

כן ידע יעקב להשתמש בתכונה החיובית של מספר אחד, שהיא הנהגה: ללכת בעקבות רבקה אמו לקבל הברכה.

ואם חלילה היה אוחז בתכונה השלילית של המספר אחד שהיא גאווה, היה נשאר בגאוותו לסבור שהוא הצודק בלכתו בדרך הישרה, ואין מן הראוי לרמות את יצחק אביו, וסוף שהיה יורד לדרגה של מספר אפס, ללא ברכה כלל.