מתי שמונה נופלת לשבע?

וזה לעומת עשיו שלא ידע להשתמש בבינה להבין עורמתו של יעקב שצפה קדימה. כי אז במכירתו את עבודת הבכורות מבני אומתו, הוא איבד את הבינה של מספר שמונה לדעת איך לפעול. ומספר שמונה אצלו נפל לשבע שבה החוכמה בלבד, ואף הפסיד את הקדושה שבה.

(לב) "ויאמר עשו הנה אנֹכי הולך למות" רצה עשיו בחיי עולם הזה בלבד, כי לא האמין בתחיית המתים להיות קם שוב "ולמה זה לי בכורה" היה חכם לסבור שהולך להמתין זמן רב עד שתתקיים בבני אומתו, ואולי כבר ימות ולא יזכה לה כלל.

היתה בו החוכמה לסבור שכדאי לו להשביע נפשו מרעבונו הזמני בתבשיל, במקום להחזיק בעבודת הבכורות ששכרה הוא נצחי.  

ולפי שהיתה חסרה לעשיו הבינה של מספר שמונה, הוא לא הבין שעשה טעות ושצריך לתקן אותה, אלא המשיך להיות בטוח בצדקת דרכו ומאמין שהוא זה שפועל בחוכמה וצודק.

זה שחסר לו בינה של המספר שמונה, הוא לא מבין שעשה טעות והוא לא חוזר מטעותו אלא ממשיך לטעות שוב ושוב. הוא אף אינו מקשיב לאחרים שמזהירים ומוכיחים אותו, אלא הוא בטוח בצדקת דרכו ומאמין שהוא זה שפועל בחוכמה שלו וצודק, ללא חוכמה של אחרים.

אז שאל יעקב אבינו את המלאך גבריאל:

מתי מספר שמונה חוזר למקומו?

השיב לו המלאך גבריאל:

טוב היה לעשיו להבין דבר מתוך דבר, שהיה לו לבקש את הקדושה של מספר שבע, שהיא של עבודת הבכורות, ולא לבזות אותה. אז מספר שבע אצלו שבו הקדושה, היה דוחף את מספר שמונה שלו חזרה לדרגת הבינה. והיה מבין שעשה טעות שלא הקשיב לאחרים.

זה שאומרים חכמינו (תענית ז.) 'אמר רבי חנינא: הרבה למדתי מרבותי, ומחברי יותר מרבותי, ומתלמידי יותר מכולם'.

צורת מספר שמונה

שאל יעקב אבינו. את המלאך גבריאל: 'איך לומדים זאת מצורת מספר שמונה?'

השיב לו המלאך גבריאל: 'צורת מספר שמונה מצוירת בשני אפסים'.

אם האדם הוא ללא בינה, היא מתחלקת לשני אפסים. אפס מראה שהאדם בדיכאון ועצבות.

אז האדם נמצא בתוך המעגל שלו שהוא אפס. הוא מבין מה שהוא חושב ולא מה שצריך לדעת. הוא לא מקבל עצה ודעת מאחרים, איך להתחכם ולצאת מתוך המעגל והטעות שסוגרת אותו. ולכן הוא לא מתקדם ולא נפתח לעולם.

אבל אם האדם מחזיק בבינה של מספר שמונה, אז הוא יכול לפרוץ את המעגל הפנימי שלו שהוא אפס כלפי היקום שהוא גם עגול. הוא יכול לקבל ידע מהכל, בין אם מהחלומות שלו, לדעת להבין רמזים וסמלים שהם דבר מתוך דבר. ובין אם במציאות שלו, כגון עבודה ומשפחה.