אין ראוי לאות ט לגלות אורה הרב

השיב הקב"ה לאות ט : סיבה ראשונה: אי אפשר לברוא בך את העולם, לפי שאור שלך סתום ונעלם בפנימיות שלך שהיא של אות ט שתחילתה טוב, שכתוב (בראשית א ד) "וירא אלהים יאת האור וכי טוב".

וכמאמר חז"ל (חגיגה יב.) 'כאשר צפה הקב"ה מעשיהם הרעים של הרשעים, שבכך יפגמו באור הטוב שהוא אור שנברא ביום הראשון של מעשה בראשית, גנז אותו לצדיקים לעתיד לבוא' שנאמר (תהלים לא כ) "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" הוא אור המאיר לנשמה בעולם הבא משכר הטוב של המצוות בעולם הזה.

ולפיכך אם תרד אות ט ממקומה העליון היכן שהאור גנוז לצדיקים, ותתגלה לעיני כל בתחילת התורה, יהנו הרשעים אף הם מאורה בעולם הזה.

אין לטוב ורע להיות ביחד

סיבה שניה: לפי שאין כדאי לרשעים להנות מאור העליון של הטוב, נאמר בחורבן הבית כאשר גברו הקליפות והחלק הרע בעולם (איכה ב ט) "טבעו ובארץ שעריה" כדי שלא ישלטו בחלק הטוב ובאור הגנוז היוצא מן המקדש, ואז תהיה להם אחיזה באות ט.

ואם היתה אות ט מתגלה בתחילת התורה, לא היתה יכולה להצטרף לאותיות 'בע' כדי שיהיו השערים טובעים בעמקי התהומות כדי להנצל מאחיזתם להשתמש באור הטוב שתחילתו אות ט.

שאז החלק הרע היה מתערבב עם החלק הטוב, כפי שכבר גרם אדם הראשון לערבב טוב ורע כשאכל פרי עץ הדעת טוב ורע. לפיכך נרמזות אותיות 'טבע' לסירוגין בתוך 'טוב ורע'.

צירוף אות ט עם ח – חטא

סיבה שלישית: לפי שאות ח עומדת ליד אות ט, כאשר יתחברו יחד יצא חט שההמשך שלו הוא חטא, שמזכיר את חטא אדם הראשון.

ואם היתה אות ט מתגלה בתחילת התורה, היתה נותנת כוח לקליפה הרעה להחטיא בני האדם לפי הצירוף חטא.

ולכן אותיות חט אינן רשומות בשמות השבטים, כי כולן טהורות, אלא אות א שרשומה אצל ראובן ואשר, כי היא כולה קדושה, שהרי אינה נשמעת כלל בהגיית חטא.

וכששמעה אות ט הטענות של הקב"ה, שתקה ויצאה מהיכל קודשו וחזרה למקומה העליון.