באותה שעה כשנדחתה אות ך' הסופית, ירדה אות כ הכפופה מעל כסא כבודו, הזדעזעה ואמרה לו: ראוי לך לברוא בי את העולם, שאני תחילת כבוד, שכל כבוד האצילות תלוי בי, וכן תחילת כתר שהיא ספירה העליונה באצילות, ואם כן על ידי יתרומם כבודך בכל העולם
וכשירדה אות כ מעל כסא הכבוד, הזדעזעו מאתים אלף עולמות שהם מרכבת כסא הכבוד, כמו שנאמר (תהלים סח יח) "רכב אלהים. רבותים" אז כל העולמות הנמשכים מהכסא הזדעזעו ליפול, לפי שאז נתמעט אור הכתר כשירד למטה.
אמר הקב"ה לאות כ: כ"ף כ"ף מה את עושה כאן שירדת למטה ממקומך הגבוה באצילות, שהרי אי אפשר לברוא העולם באות כ מפני רוב רוממותך.
וכן אות כ היא תחילת כליה, כמו שכתוב (ישעיה כח כב) "כלה ונחרצה ושמעתי מאת אדני ה' וצבאות על כל הארץ" שכאשר יתרבו עוונות העולם, ישוב אור שבכתר ממטה למעלה, ויסתלק השפע ויבוא הדין הקשה בעולם.
ולכן לא ראוי לאות כ שהיא תחילת כתר לרדת מטה ולהתגלות באות הראשונה בתורה, כי אין העולם יכול להתקיים בדין.
באותה שעה יצאה אות כ מלפני הקב"ה ושבה למקומה העליון שבכתר.
