
עמדה אות א מחוץ להיכל הכבוד ולא נכנסה. אמר הקב"ה לאות א : מדוע אינך נכנסת לפני כשאר האותיות? אמרה לו אות א : לפי שכבר ראיתי שנדחו שאר האותיות מלפניך מלהברא העולם על ידיהם, מה יש לי עוד לבקש מן המלך?
כי אם אבקש כשאר האותיות, הרי סוף שתשיב לי שאני אות א תחילת ארור, כפי שמוזכר בקללת הקב"ה את הנחש, ובקללת קין, ובקללת נח את כנען וכו' וכן טז' ארירות בספר דברים, ועוד.
וכן אין ראוי למלך גדול שנתן מתנה לעבדו, להעביר אותה מידיו כדי לתת לעבד אחר, היינו שאין ראוי שיעביר תועלת בריאת העולם של אות ב לאות א.
השיב הקב"ה לאות א : למרות שנתתי כוח הבריאה לאות ב, אות א תהיה ראש לכל האותיות, כך שמקור הכוח והשפע יהיה ממנה, ויהיו כל האותיות מקבלות כוחן מאות א, ואפילו אות ב.
כי ממך אות א יתחילו לחשב תקופות ומזלות ומולדות ועיבורים, ושאר פעולות העולם והחוכמות, כי אות א היא תחילת אחדות שהיא בחינת אחדות הכל.
עלה יעקב אבינו בשלב ראשון בסולם האותיות בחלומו, וראה במחזה את אותיות תשרק עולות לפני הקב"ה ומדברות עמו. ולאחר שהגיע יעקב אבינו לדרגה העשירית וסיים ללמוד חוכמת כל האותיות. כאשר האותיות האחרונות הם בא, אז התעורר משינתו ובאה השכינה לשרות בו. וכן בא הקב"ה לקראתו ונגלה אליו לברך אותו.