לאחר שלמד יעקב אבינו על בני אדם בחלום, ראה את השלב העשירי והנשגב ביותר בסולם החלומות שהוא דיבור בחלום.
שאל יעקב את המלאך גבריאל הממונה על החלומות: 'אם שומע האדם דיבור בחלום, מה פתרונו?'
ענה לו המלאך גבריאל:
בדרך כלל החלום משלב בתוכו בני אדם שמדברים אחר לשני.
דיבור של האדם עצמו עם אדם מסוים בחלום, מראה על רצון שלו לדבר עם אותו אדם, אלא שבמציאות הוא לא מקשיב לו. ולכן הוא רואה את עצמו כן מדבר עמו על כך ובדרך כלל זה בא בחידות או דרך סמלים בחלום עצמו שעליו להבין דרך אותו דיבור, איך הוא באמת יגרום במציאות לאותו אדם שיבין אותו.
דיבור של מישהו אחר אל האדם בחלום, מראה על מסר שלו כלפיו. ויש לו להבין את המסר איך לנהוג עם אותו אדם בחיים.
חוה (שם בדוי) ראתה עצמה שהיא בביתה, ופתח הכניסה הראשית היתה רחבה ביותר. ולפיכך הדלת לא יכלה להסגר עד הסוף. והיה רווח צר שהיה נראה מן הצד. וזה הפריע מאד לחוה כי היא חששה שמא יכנסו כל מיני חרקים לבית, או שיכולים להשקיף עליה מבחוץ.
במקביל היא ראתה בתים אחרים בהם פתחי הכניסה היו רגילים והדלתות נסגרו בהם בסדר. וזה גרם לה לקנאה ושאלה את עצמה בחלום למה דווקא אצלה יש פתח כניסה לא תקין.
אז היא אמרה לבעלה בחלום שזה מפריע לה, ויש לו להתקין דלת חדשה רחבה יותר כדי להתאים לפתח הבית הרחב, שאז לא יהיה יותר רווח.
חוה למעשה היתה מתלוננת לבעלה שהוא נוהג ללכת למקומות אחרים ומשאיר אותה לבד בבית. בחלום זה התבטא בפתח כניסה רחב שהדלת לא יכולה לסגור אותו. כי אז בעלה יכול לצאת מן הבית.
ובזה שביקשה מבעלה בחלום שיחליף לדלת שסוגרת את הכניסה עד הסוף, היא התכוונה שהוא ישאר איתה בבית.
בחיים המציאותיים הוא לא מקשיב לה, כי יש לו הרבה עניינים לסדר בחוץ. לעומת חוה שיצאה לפנסיה מעבודה ויש לה הרבה זמן פנוי.
היא הסתכלה בחלום שלה על בתים אחרים שהדלתות בהם סגורות בפתח הכניסה, מתוך ידיעה שרק אצלה בחיים זה קורה, ואצל אחרים זה לא קורה.
כמו כן הדלת נשמעת כמו אות ד. חוה ביקשה מבעלה להשאר עמה בתוך ד' אמות, שלא ילך ממנה לארבע רוחות העולם וייעלם מעיניה.
למד יעקב אבינו על שאר מחשבות וכוונות פנימיות הבאות מתוך דיבור בחלום. אז לאחר סיים לעלות בסולם החלומות, הבין פתרון כל החלומות, והיה ראוי להשיג גם בחלומות נבואה כשהתעורר משינתו.
