צבע לבן

צבע השביעי והעליון

שאל יעקב אבינו את המלאך גבריאל בעל חוכמה ובינה: 'מה זכותו של צבע לבן שמאיר כל כך בעולם?'

השיב לו המלאך גבריאל:

'צבע לבן קשור בנפש רוח ונשמה הטהורה'. ואמנם הנפש צריכה את כל הצבעים לצורך קיומה, אבל בעולם העליון הנשמה צריכה את הצבע הלבן בלבד, כי היא עצמה כולה נקיה וטהורה.

בלי גוף גשמי אין לנשמה המאירה בצבע לבן את הקושי לנשום.

נפש ונשמה מחוברים לעליון

הנשמה הקדושה היא בעלת שמחה גדולה תמיד והיא בלי דיכאון ועצב, אין לה דאגה של גשמיות עולם הזה. היא עטופה רק בצבע לבן בהיר ובוהק. וכשהצבע הלבן של הנשמה ללא גוף גשמי שמחובר אליה, אז היא ללא שאר הצבעים בעלי התדר הנמוך יותר. אז הלבן מחובר לעליונים, לנשמה הקדושה והטהורה.

הנשמה עוזרת לאדם בכל תכלית שהוא עושה למצוא את הטוב.

על מה באה צרעת?

אך אם האדם חוטא, הנשמה הטהורה הלבנה עוזבת אותו ומסתלקת ממנו, ובמקומה נכנסת בו רוח טומאה בעל גוון כהה ושחור. ואפילו הנשמה עצמה למרות שהיא מטבעה נוהגת להאיר תמיד באור לבן עליון, בגלל חטאי האדם ובמיוחד לשון הרע, היא עולה בבושה גדולה.

וכל בעלי הדין והמקטרגים מייסרים אותה, כמו שכתוב (משלי כא כג) "שומר פיו ולשונו. שומר מצרות נפשו" נפש דווקא שהיא הנשמה הקדושה, מרגישה צרה גדולה מצד החטאים של האדם. ומה שהיתה יכולה לדבר קודם לכן, עתה היא שותקת ומרגישה צער.

וכן אמר דוד המלך (תהלים  לט ג) "נאלמתי דומיה" הנשמה נעשתה אילמת מלדבר "החשיתי מטוב" כי האדם המעיט מעשיו הטובים ועשה הרע "וכאבי נעכר" היינו צבע הלבן של הנשמה עזבה אותו ונתלבש בו גוון העכור והכהה של העוונות המחשיכים פניו.

אז הקב"ה נותן באדם נגעים כדי לייסר אותו, והוא נעשה מצורע בעוונותיו. וזה כדי שיבקש מחילה מהקב"ה ויתפלל אליו וישוב מחטאיו, ובכך ישיב אליו חזרה אל הנשמה הקדושה. אז פניו יהיו מאירות מהארת הנשמה והצבע הלבן, שהסתלקו ממנו קודם לכן.