ראה יעקב אבינו בחלומו בשלב הראשון בסולם הצבעים צבע אדום, וביקש ללמוד תכונתו ומקורו בתורה.
צבע אדום
שאל יעקב אבינו את המלאך גבריאל הממונה על החוכמה והידע: 'צבע האדום מה מייצג בעולם?'
השיב לו המלאך גבריאל:
'צבע אדום מסמל את חוזק הנפש שמתבטא באומץ לב וכן את חוזק הגוף'. אדום הוא הצבע הבסיסי מבין שבעת גלגלי החיים (צ'אקרות) בגוף האדם, שנמצא בתחילת עמוד השדרה.
כאשר גלגל החיים נפתח כלפי מטה, הוא קולט את אנרגיית האדמה אל ההילה של גוף האדם ומאיר אותה ובכך נותן לו כוח חיים הבא מן הטבע, יצר הישרדות. לכן לא לחינם אדום הוא מלשון אדמה, וכן לשון אדם, שכל חיותו הוא מן המזון שמקבל מן האדמה.
אדום מייצג רגשות עזים, בין חיוביים שהם חמלה, שמחה ואהבה לזולת, וכן רצונות פנימיים לממש שאיפות בחיים. ובין רגשות שליליים שהם קנאה, צער ודיכאון, שנאה וכעס.
אדום בתורה
שאל יעקב אבינו את המלאך גבריאל: 'היכן צבע אדום נרמז בתורה?'
השיב לו המלאך גבריאל: 'צבע אדום מראה על הדם האדום והתאווה כפי שנרמז מפרשת תולדות'.
לידת עשיו בצבע אדום
כבר בלידת יעקב ועשיו נרמז הדם האדום, שכאשר רבקה היתה בהריון (כה כא) "ותהר רבקה אשתו" וההריון הוא ברחם שכולו מלא דם אדום להזין את הוולדות הגדלים בו (כה כב) "ויתרוצצו והבנים בקרבה" היו רבים זה עם זה בתוך הרחם, אך עשיו הוא זה שבעט בדופן הרחם של רבקה ורוצץ אותה, היינו עשה בה מכת פציעה לצאת הדם מתוכו שלא יכלה להחלים ממנו עוד לאחר הלידה, וגרם לה לאחר מכן שלא תמשיך להוליד עוד תולדות מיעקב.
וכאשר נולדו האחים, נאמר על עשיו (כה כה) "ויצא הראשון. אדמוני כולו" כבר מלידתו היה מראה עורו אדום מן הדם, שהיו העורקים והוורידים נראים מתוך העור האדמוני שבו, כי עדיין לא הספיק הדם להבלע פנימה, וזה יעיד על תכונתו שעתידה להיות בו שפניו אדומות בהיותו כועס ומלא קנאה, שאז רתיחת דמו עולה לראשו, וסופו להיות (כה כז) "איש יודע צידי איש שדה" צד את החיות בשדה ושוחט אותן עד שהדם האדום נשפך על בגדיו.
תבשיל אדום לעשיו
(כה כח) "ויאהב יצחק את יעשו כי צידו בפיו ורבקה אוהבת אתי יעקב" אהבה שיוצאת מן הלב היא בצבע אדום, שהוא רגש עז.
יעקב בהיותו צדיק, ידע שעשיו אחיו הוא רשע ובעל מידות רעות, ולכן רצה לקחת ממנו את עבודת הבכורה כדי לתת אותה לכהנים מתולדותיו שלו, שראויים הם להקריב בשר הקרבנות לה' בבית המקדש ולשפוך דמן האדום על יסודות המזבח.
ולכן בישל לו יעקב תבשיל אדום של עדשים ביום אבלותו על יצחק, וכשחזר עשיו מן השדה (כז ל) "ויאמר עשוי אל יעקב הלעיטני ונא ומן האדֹם האדֹם הזה" היתה בו תאווה גדולה לאכול את הבשר נא יחד עם הדם האדום הנוטף על לשונו ולא מבושל כלל.
עד שביקש מיעקב שישפוך לתוך פיו את תבשיל הנזיד האדום לבלוע אותו בשלימות וברגע אחד. כי כל מחשבתו של עשיו היתה לאכול מבשר הבהמות להשביע נפשו הגרגרנית ולא להקריב אותם לה' לשם קדושה.
ציורי תנ"ך/ יעקב מגיש לעשיו תבשיל עדשים (c) כל הזכויות שמורות לאהובה קליין
לקח יעקב הברכה מעשיו
כמו כן לקח יעקב הברכה של יצחק קודם שהתברך עשיו אחיו. כי טעה יצחק לסבור שעשיו הוא הראוי לברכה.
שבתחילה אמר יצחק לעשיו בנו שייצא לשדה לצוד הבהמות לשחוט בשרן (כז ג) "ועתה שא אנא כליך" (רש"י) לשון השחזה, שיהיה משחיז בסכין כשרה את בשר הבהמה ומכשיר אותו בהוצאת הדם האדום שבו ומבשל אותו, כי אז יוכל הצדיק לאכול בשר הכשר, ואז יברך אותו.
אלא שרבקה אמנו שמעה זאת ברוח הקודש, בישלה במהירות את בשר העזים שבחצר הבית שלה, וזירזה את יעקב הבן שלה שיביא הבשר האדום יחד עם היין האדום (כז כה) "ויגש לו ויאכל ויבאו לו מן היין וישת" ואז יצחק בירך אותו (כז כח) "מטל השמים ומשמניו הארץ ורֹב דגן" שמקיימים את האדם בבשר גופו ודמו "ותירוש" בכרמים המלאים בגפנים הבשלים הנוטפים יין אדום, שכאשר ישתה היין, יתמלא שמחה וצהלה עד שפניו יאדימו משכרות.
כעס ומרה אדומה של עשיו
וכאשר הגיע עשיו אל אוהל יצחק וגילה שיעקב גנב ממנו הברכה (כז לט) "וישא יעשו קולו ויבך" נעשו פניו אדומות מבכי ועצבון ומיללה גדולה, ואז (כז מא) "וישטֹם עשו ואת יעקב" התמלא קנאה ושנאה בלבו על יעקב, שעורר אצלו מרה אדומה, כי הכעס משפיע על הכבד בהיותו מקבל כל הדמים ומזקק אותם כדי להעבירם אל הלב. שעל כן הכבד הוא איבר בגוון אדום, ובעת הכעס נשאר הדם אדום ועכור ביותר, שבעבור זה נקרא עשיו אדמוני כולו, בהיות בו הכעס והקנאה.
מתי עשיו קיבל בחיים את צבעי הקשת?
עשיו לקח לעצמו יותר מדי צבע אדום בגלגל החיים הראשון שלו. הוא התחבר כולו לאדמה הגשמית שרומזת לצבע אדום. הוא הניע את גלגלי החיים שלו על בסיס הצבע האדום יותר מדי, בזה שהוא היה רץ הרבה בשדה ורודף לשחוט החיות. וכן היה מגביר את התאוות שלו אחר דם נידה האדום בבעילת בתולות ונשואות בשדה. כל שנות נעוריו היו מסביב לצבע האדום.
רק אחר כך כאשר הוא הגיע לגיל ארבעים, הוא החליט לישא אשה ולבנות משפחה, שאז הניע את גלגלי החיים שלו בצבע כתום, שכתוב (תולדות כו לד) "ויקח אשה את יהודית בתי בארי החתי ואת בשמת בתי אילון החתי" וזה שהחליט להנשא זה בגלל שהראה עצמו שכביכול צדיק הוא כמו יצחק אביו שנשא אשה בגיל ארבעים.
ולאחר כב' שנה כשחזר יעקב מלבן אשר בחרן, ועשיו בא לקראתו למלחמה להרגו, כי במשך כל השנים האלו היה בלבו רגשות כעס ושנאה מהתגברות צבע אדום שבו. אז הקב"ה נתן בלבו שמחה, שהוא צבע צהוב שבא אחרי הכתום. (וישלח לג ד) "וירץ עשו לקראתון ויחבקהו" אז התהפכה השנאה בלבו של עשיו לאהבה, והוא התפייס אתו לרגע אחד מכוח צבע צהוב שהתמלא בגלגל החיים השלישי שבמפתח הלב.
ולאחר שראה עשיו את כל העדרים שהביא לו יעקב מנחה (וישלח לג יא) "ויפצר לבו ויקח" סוף שהתרצה ליעקב עבור תאוותו אחר אכילת הבשר, כי חמד אחר תאוות האכילה ביותר, שאז קיבל צבע ירוק בגלגל החיים הרביעי, שהוא בריאות וחוזק הגוף.
ואז כשהיה מדושן מן המאכלים התמלא בצבע כחול, ונמנם את שינתו העריבה, שהוא רוגע ושלווה זמנית. עד שעתיד להיות שוב רעב ביום למחרת, ויצטרך לרדוף כבכול יום אחר החיות בשדה, להיות צריך להשתמש בצבע אדום כפי שהוא רגיל בכל חייו.
מתי יעקב לקח צבע אדום?
כבר קודם שנכנס לבית לבן, הוא הגע לבאר וראה שם (ויצא כט ב) "שלושה עדרי לצאן רובצים עליה" רוצים לשתות מים, ואז כשראה את רחל בת לבן, וידע ברוח הקודש שהיא תהיה אשתו, התמלא בחוזק וגבורת הגוף שבא מצבע אדום, והרים את האבן הגדולה מעל פי הבאר כדי להשקות את הצאן.
וכן יעקב השתמש בצבע אדום בכל השנים כשעבד קשה בבית לבן, בחורף ובקיץ, בחום ובקור, ובכל מלאכות השדה והבית. יעקב ביקש מהנשמה שלו לקבל מן הצבע האדום של האדמה אותה הוא עבד, והיא החיתה אותו למרות השעבוד הקשה שדרכו להתיש כוח האדם ביותר. יעקב נשם צבע אדום מן האדמה, כי הנשמה חיה מן הצבעים. צבע אדום מרפא את האדם, ונותן לו אנרגיית חיים. כשם שהיא ריפאה את יעקב בכל משך זמן שעבודו אצל לבן.
הצבע האדום נתן לו כל כך הרבה כוח לעבוד, עד שנדמה לו שהוא עובד שבעה ימים ולא שבע שנים עבור רחל (ויצא כט כ) "ויהיו בעיניו כימים ואחדים באהבתו אותה".
ולאחר שיעקב התחתן עם רחל ולאה, קיבל צבע כתום. ובמשך שנות עבדותו שנולדו לו שנים עשר השבטים, הוא התמלא בצבע צהוב שהיא השמחה בלב.
שמח יעקב אבינו שזכה לא להיות כעשיו אחיו בעל התאוות לאכול התבשיל האדום, אלא לאחוז בעבודת הבכורות לשפוך דם הקורבנות.