ראה יעקב אבינו בחלומו בשלב תשיעי בסולם הצמחים את צמח לואיזה.
שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על צמחים: 'צמח לואיזה מה הסגולות שיש לו לתת לי?'
השיב לו המלאך הממונה על צמחים:
צמח לואיזה טוב למערכת העיכול ודלקות בגרון.
שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על צמחים: 'ומה התנאי שיחולו הסגולות של צמח לואיזה?'
השיב לו המלאך הממונה על צמחים:
כאשר יש דלקת בגרון, יש חסימה אנרגטית וקשה לדבר. וזה קורה כאשר הנפש רוצה להביע את עצמה, או שהוא מביע את עצמו בצורה שלילית.
אז האדם חוסם את עצמו מלקבל את הסגולות של הלואיזה.
שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על צמחים: 'במה ניכר שם של לואיזה?'
השיב לו המלאך הממונה על צמחים: 'לואיזה מלשון 'לו איזה'- יש לאדם לבחור לו איזה דרך ללכת בה- אור או חושך, טוב או רע.
שכתוב (בראשית א ב) "והארץ היתה 'תהו ובהו" בתוך הבריאה יש התוהו ובוהו. הקב"ה יצר בתוך כל אחד את התוהו – שזה האור, ואת הבוהו- שזה חושך.
אם האדם משתמש באנרגיה שלו לצורך אחרים, אז הוא בתוך האור שלו, שזה תוהו- הוא תוהה במה הוא יכול לעזור לאחר ולעשות למענו עוד ועוד.
אבל אם האדם משתמש באנרגיה של אחרים לצורך עצמו, אז הוא בתוך החושך של עצמו, שזה בוהו- הוא בוהה על האחר כי אינו עושה למענו דבר.
"וחושך על פני תהום" בתוך כל אחד יש את האור והחושך שלו- מחשבות חיוביות ושליליות, אך לאחר מכן (ג) "ויאמר אלהים: ויהיה אור ויהי אור" הוא צריך תמיד לקחת בתוכו את האור ולא את החושך.
שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על צמחים: 'איך אדע שאני ראוי שיחולו בי הסגולות של צמח לואיזה?'
השיב לו המלאך הממונה על צמחים:
'עתיד אתה יעקב לבחור בדרך האור שלך, לעבוד עבור נישואיך לרחל ולאה שתי בנות לבן'.
שכאשר סיים יעקב עבודת יד' השנים, אמר ללבן (ויצא ל כו) "תנה את נשי ואת ילדים אשר עבדתי אתכה ובהן ואלכה" ביקש ממנו רשות לעזוב אותו ולשוב עם נשותיו ובני ביתו חזרה לבית הוריו.
ואף לא ביקש את שכרו שהיה ראוי לו לקבל תמורת עבודתו ברחל ולאה, כי חמד לבן ולקח כל משכורתו לעצמו.
לכן במשך כל שנות עבודתו של יעקב היה ראוי לסגולת צמח לואיזה- כשביקש למצוא לו איזה דרך ללכת בה, הוא בחר בדרך האור של התוהו.
שהיה תוהה בכל השנים איך לטרוח ביגיעה רבה להספיק המלאכה עבור לבן, ולא לגזול זמן מנוחה לרגע. ואפילו לא נהג בו לבן כפועל שמותר לו לאכול פירות השדה בזמן עבודתו.
כמאמר התלמוד (בבא מציעא צב.) 'אוכל פועל קישות, כותבת ואפילו בדינר'.
יכול הפועל לאכול יותר מכדי שכרו, שהוא קישוא או תמרים אפילו אם הם שווים דינר שהוא מטבע יקר.
שלפיכך כשביקש לבן למצוא לו איזה דרך ללכת בה, הוא בחר בדרך החושך של הבוהו- להיות בוהה על יעקב כאשר העביד אותו במשך כל השנים, ולא נתן לו את שכרו.
שענה לו (ל כז) "ויברכני ה' בגללך" כל זמן שהיה יעקב אצלו היה מתברך ומתעשר בזכותו. ועתה כאשר חלילה יעזוב אותו, אשמתו בו שיהיה יורד מנכסיו ונחסר ממונו. שכביכול יעקב הוא זה שעתה לוקח את כל כספו ממנו.
שמח יעקב בדברי החוכמה על צמח לואיזה, שראוי הוא לסגולותיה, בזכות שהוא עושה למען האחר, ואז יודע איזה דרך לבחור לו, שהיא דרך האור.
