דילוג לתוכן
עולם הצמחים

ראה יעקב אבינו בחלומו בשלב רביעי בסולם הצמחים את צמח מרווה.

מרווה

סגולות המרווה

שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על הצמחים: 'צמח מרווה מהי סגולתו שאפשר לקבל ממנו?'

ענה לו המלאך הממונה על הצמחים: צמח מרווה בעל שפע של סגולות. מסייע בהשמדת חיידקים בגוף, כגון זיהום בפה, גרון, חניכיים ומעיים. עוזר להתמודד עם דלקת ריאות, דלקת גרון, דלקת אוזניים.

עוזר לעצירת דימום בכל מערכות הגוף כולל ביציאת שתן מעורב בדם. וכן עוזר בהפחתת זיעת יתר.

במקרה של דלקת חניכיים ודימום יתר, לוקחים את העלים ושמים אותם למשך רבע שעה במים חמים כדי לנקות אותם, ואז מגרגרים אותם בפה. ובמקרה של זיהום ריאות או מעיים, שותים את התמצית.

וכן כאשר האם מניקה את הילד והיא רוצה לגמול אותו מן החלב, טוב לה להניח על החזה כדי להפסיק את יצירת החלב.

מרווה מדוע נקראת כך?

שאל יעקב אבינו המלאך הממונה על הצמחים: 'מדוע מרווה  נקראת בשם זה?'

ענה לו המלאך הממונה על הצמחים: 'מרווה על שום שאם האדם מר לו, אני משרה בו שלווה'.

שאותיות 'וה' נמצאות בסוף שתי התיבות. כפי שנאמר בצדיקים שתחילה מר להם בייסורים, אך סופם שלווה.

וכן מרווה מלשון ריוויון, שהיא מרווה את האדם בשלווה.

שלווה ואמונה תנאי לסגולות המרווה

שאל יעקב את המלאך הממונה על הצמחים: 'איך אדע להשיג כל הסגולות שבצמח מרווה?'

השיב לו המלאך הממונה על הצמחים: יש לאדם להיות בשלווה ואמונה תמיד, ולא לשים קנאה בלבו על אחרים. כי אז יהיו חייו מרים לו.

כל אדם שנמצא בשלווה ואמונה, ולא שם קנאה בלבו על אחרים, יוכל לקבל מהסגולות שבצמח מרווה.

קנאתה של רחל הביאה למותה

שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על הצמחים: 'איך אדע להשיג שלווה, כדי שסגולות הריפוי של צמח מרווה יחולו בי?'

השיב לו המלאך הממונה על הצמחים: יש לך ללמוד מרחל שעתיד אתה להנשא לה, שבהיותה עדיין עקרה ללא בנים, יהיה מר לה בנפשה ללא שלווה.

(א) "ותרא רחל כי ולא ילדה ליעקב, ותקנא רחל באחותה" שילדה כבר שישה בנים "ותאמר אל יעקב הבה לי בנים" אף תלתה האשמה ביעקב שלא התפלל עליה כביכול מספיק "ואם אין. מתה אנֹכי" עד שקיללה עצמה שעדיף לה למות.

וסוף שהתקיימה בה המיתה בפרשת דרכים לאחר שילדה את בנימין בנה השני, כמו שנאמר (וישלח לה יח) "ויהי בצאת נפשה וכי מתה ותקראו שמו בן אוני" כי הפסידה רחל את סגולת המרווה להפסיק הדימום ביציאת הוולד ברחמה.

שמח יעקב בדברי החוכמה על צמח מרווה, שהיה ראוי לו לסגולותיה, בזכות השלווה שלא מר לו בחיים, כי קיבל נסיונותיו באהבה מאת ה'.