ראה יעקב אבינו בחלומו את אבן אודם בשלב הראשון בסולם האבנים.
אבן אודם (Ruby)
סגולת צבע אדום של אבן אודם
שאל יעקב אבינו את המלאך הממונה על אבנים: 'אבן אודם מה סגולתה בעולם?'
השיב לו המלאך הממונה על אבנים: 'אבן אודם בעלת צבע אדום שמשקף את הרגשות שבלב'. היא מתאימה לבעלי מזל אריה לשים אותם עליהם, כדי לקבל מכוחה ומאנרגיית ריפוי שבה.
סגולת השמש של אבן אודם
עוד הוסיף המלאך הממונה על אבנים לומר: הכוכב השליט של אבן אודם הוא השמש. ואמנם השמש נראית צהובה במשך היום, מכיוון שהיא כולה כדור אש. ובני האדם יכולים לראות רק את הכתום צהוב שבה.
השמש מכילה שדות אנרגטיים בעלות כמה צבעים- צהוב, כתום ואדום. צבע אדום הוא בעל התדר הנמוך יותר ולא נראה לעין ביום, אלא הצהוב.
מוציא חמה מנרתיקה
שאל יעקב את אבן אודם:
בהיות צבעך אדום כשמש השוקעת, שאז נאמר (ויצא כח יא) "ויפגע במקום' וילן שם כי יבא השמש" גילתה השמש את הצבע האדום שבה, שהוא כנגד אבן האודם האדומה.
'אם כן מתי אפשר לראות את הצבע האדום שבשמש שהיא כנגד אבן האודם?'
השיב לו המלאך הממונה על אבנים:
בזמן שהשמש שוקעת. אז היא לא יכולה להשפיע על הראייה של בני האדם. היא לא תזיק לראייה שלהם. בורא עולם יצר את השמש רק כדי להיטיב עם בני האדם בעולם.
הקב"ה הלביש את השמש בגלימה שמכסה אותה. וזה כנגד נרתיק שמכסה את החרב הבוהקת.
הנרתיק מגן מפני האור העוצמתי שיוצא מן השמש שלא להשרף וכן לא להסתנוור ממנה.
מה עשה הקב"ה? הכניס את השמש לנרתיק מתי שהיא מאירה במשך היום. וכשהשמש שוקעת, היא אומרת למלאכים שמניעים אותה ברקיע: אני כבר לא רוצה להסתיר עצמי בתוך הנרתיק, אלא רוצה לבוא אתכם לטבול בתוך אנרגיית היקום ולהתחדש.
אז היא פושטת את גלימתה שמכסה אותה מן האור ונראה הצבע האדום שבה, בעודה שוקעת מול הים. ונראה שהיא טובלת בים עד שנעלמת יחד עם הצבע האדום שבה.
וזה כדי לחדש את הנרתיק שהוא גלימתה, כדי שתוכל להתלבש בו מחדש ביום המחרת, ולהביא איזון לצמחים, בעלי חיים, ולבני האדם ולעולם כולו.
וביום המחרת היא חוזרת שוב לזרוח במזרח, והמלאכים שבים להעלות אותה.
מלאכים עולים ויורדים בשלב הראשון בסולם האבנים
ואלו הם המלאכים העולים ויורדים בסולם האבנים של יעקב.
המלאכים מלווים את השמש ומורידים אותה ברקיע ונראה אורה אדום. ולאחר מכן עולים מלאכים יחד עמה ומעלים אותה ברקיע מחדש, לאחר שהיא התחדשה. וזהו מעשה בראשית שמתחדש בכל יום.
התפעל יעקב ממחזה המלאכים שעולים ויורדים בסולם האבנים בהיותם מלווים את השמש בשקיעתה וזריחתה, בהיותה מאירה כאבן אודם.
ואז הבין את כוחה של הצבע האדום של אבן האודם שהוא כנגד השמש בשקיעה, שרק אז בהיותה רחוקה מעיני בני האדם, אז הם יכולים להביט בה ולשבח ולהלל את הקב"ה על פלאי הבריאה.
היכן המלאכים העולים יורדים מוזכרים בתורה?
שאל יעקב את המלאך הממונה על אבנים: 'והיכן מלאכים העולים ויורדים ללוות את השמש מוזכרים בתורה?'
השיב לו המלאך הממונה על אבנים:
כל מערכות צבא השמים מעלות את השמש. ורבבי רבבות מלאכים מניעים את השמש. וכאשר אמר יהושע בן נון (יהושע י יב) "שמש בגבעון ידום וירח' בעמק אילון".
יהושע לא ציווה על השמש עצמה לעמוד מלכת, אלא נתן למעשה הוראה למלאכים עצמם לעצור את השמש, שלא יניעו אותה כשאר הימים.
כל היקום נע על פי מערכת של גדודי צבאות מלאכים, ומלאכי השרת של עולם היצירה. השמים הם אש ומים, ומחזיקים אותם כל המלאכים שמניעים ודוחפים את הכוכבים סביב השמש, ואת השמש בסיבוב כלפי עצמה.
המלאכים ומרכבותיהם דוחפים את השמש
כך שכאשר כל העולם נע סביב השמש, אין לסבור שהשמש עצמה מעמידה את היקום, אלא המלאכים עצמם הם שדוחפים אותה ושרים שירה כל בוקר.
כמאמר חכמים (חולין צא ב) 'אין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה אלא עד שאומת ישראל אומרים שירה למטה'. שכתוב (איוב לח ז) "ברן יחדו כוכבי בוקר".
לאחר שאומת ישראל שרים קדיש בעת שעולה השחר "ויריעו כל בני אלהים" רק אז הם מקבלים רשות לשיר שירתם.
ישראל והמלאכים שרים לקב"ה, אלא שישראל קודמים להם (ישעיה ו ג) "וקרא זה אל זה, ואמר" אלו צבאות מלאכי השרת שאומרים שירתם לפני ה', פונים זה לזה ומשבחים
"קדוש קדוש קדוש" לקדש את ה' בשלושה עולמות עשיה יצירה ובריאה
"ה' צבאות" שבהם נמצאים כל רבבות צבאות המלאכים שמעמידים השמים שהם אש ומים.
שמח יעקב בדברי החוכמה של אבן האודם, להיות מקבל מהצבע האדום שבה כאשר הקב"ה מוציא חמה מנרתיקה, ולהתפעל ממעשה הבריאה, והמשיך לשלב השני בסולם האבנים בחלומו.
יב' אבני החושן
אבנים בתורה
