דילוג לתוכן
פרשת מסעי

מסעות ישראל כנגד מסעות האדם בחיים

(במדבר לג א) "אלה מסעי ובני ישראל ואשר יצאו מארץ ימצרים לצבאֹתם וביד משה ו.אהרן"

מה זה מסע? מסעי בא מהמילה מסע, והאות י' רומזת לכל מב' המסעות שעברו בני ישראל ממצרים וזה נחשב להם מסע מגלות לגלות לכפר על עוונותם.

מסעי בני ישראל הם חלק חשוב מכל אדם ואדם בחיים. אנו יוצאים יום יום למסע.

אם באחד מסעות החיים, האדם מתלונן 'למה זה קרה לי לא נכון?', 'לא הולך לי בתוכנית כפי שקיוויתי', או 'לא קיבלתי מה שרציתי' שאז המסע שלו נראה לוטה בערפל.

בני ישראל חונים במדבר
היו ישראל צריכים להבין מדוע הם נוסעים וחונים/ ציורי תנ"ך © כל הזכויות שמורות לאהובה קליין

מדוע התלוננו ישראל במדבר?

בני ישראל לאחר מות מרים הנביאה, הבאר שלה נעלם ביחד איתה. אז בני ישראל היו מתלוננים (שמות טז ג) "מי יתן מותנו ביד ה' בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשובע" וכל היום היו מתלוננים ובוכים.

וכבר נראה היה שלא זכרו שבכל המסעות, הבאר של מרים היתה משקה אותם, ועמוד הענן בזכות אהרן, היה שוטף את בגדיהם שלא בלו ונקרעו, אלא נשארו שלמים. והלחם ומזון לא חסר להם כי נכלל במן המתוק שהיה יורד להם בכל יום, וזה היה בזכותו של משה רבנו.

ובין כל מ"ב המסעות כאשר חנו, ירד ענן הכבוד על משכן אוהל ה' והסתיר להם את הדרך מן האויבים המצרים להם, עד שנאמר בהם "ובני ישראל חנו" בשלווה ובנחת בין כל מ"ב המסעות שהיו להם במדבר.

וכן מה שחסר הבאר לישראל להשקותם המים במדבר, בגלל שמרים הנביאה מתה, הרי מיד חזרה להם בזכות משה רבנו, שהתפלל לה' עבור ישראל. אך בגלל שהיו צועקים ומתלוננים כל היום, סוף שבלבלו את משה והוא טעה מלקיים ציווי ה' והוא הכה בסלע הבאר במקום לדבר אליה.

ולאחר שמת אהרן הכהן, שהיה רודף שלום בין אדם לחברו ומשכין שלום בין איש לאשתו, אז נעלם השלום מן העם, והחלו העם שוב להתלונן ונעלם השלום מהם. וכן נעלם עמוד הענן מהם, וחזר שוב בזכות תפילתו של משה עליהם.

מדוע יש לחנות בין מסעות החיים?

אלא שהיה לישראל להבין משמעות 'מצרים' שהוא בחילוף אותיות 'צר מים'. במקום שצר לאדם בגלל צרתו, המים לא זורמים יותר. ואז עליו לחנות ולעצור, ולהבין מה קרה לו ולהאיר את האור הפנימי ולצאת למסע חדש ללא מעצורים המצרים עליו ומפריעים לו.

ובאותו רגע שהאדם במסע החדש יש לו לחוות את ההווה בשמחה, ולקבל הכל באהבה. ומה שעבר עד עכשיו, לא לזכור את מה שצר לו, שהוא מאותיות מצרים, שאז יהיה ממשיך עליו ייסורי מצרים משועבד לצרותיו.

תיקון מחשבה, דיבור ומעשה

אלא עליו להיות במחשבה טובה, ודיבור של ברכה, ועשייה טובה, ובכך לחזק את השילוש הקדוש של מחשבה, דיבור ומעשה.

שאז היה נחשב להם לצאת ממצרים, ומתקנים את אותה מחשבה שרצו לחזור לשם והמשיך לאכול את סיר הבשר והירקות, וכן את אותו דיבור שהתלוננו, וכן את המעשה הרע שהחטיאו את משה להכות בסלע הבאר.

ובכך היו זוכים כולם להכנס לארץ ישראל ולהקים את בית המקדש שלא היה נחרב עוד.

מה עניין סיום הפרשה בעיניים?

העולם הזה מלא בסכנות. ומהי הסכנה המוחשית ביותר? העיניים. לא סתם מסיימת הפרשה שלנו בפסוק (במדבר טו לט) "ולא תתורו ואחרי 'לבבכם ואחרי עיניכם".

העולם הזה עלול לגרום לנו לשכוח לגמרי את היעד האמיתי שלשמו הגענו הנה. יצר הרע תופס את מבט העין שלנו ומפריע לנו להביט אל התכלית, אל גדולת הבורא, אל החסדים האינסופיים שה' יתברך משפיע עלינו, שבעבור זה אנחנו מתעניינים בהבלי עולם הזה ושוכחים את העיקר, את מה שבאמת יכול לשמח אותנו ולמלא את נפשותינו.